הרפתקת החג של הפינגווין והארנב

זה היה ערב קריר של דצמבר, והפינגווין והארנב התרוצצו בסדנה הנעימה שלהם. הזוהר הרך של הנרות הבהב לצד ניצוץ אורות הפיות שהתנוססו בחדר.
החגים היו קרובים, והשנה הזו הייתה מיוחדת במיוחד – הם רצו לחגוג גם את חג המולד וגם את חג החנוכה עם כל חברי היער שלהם.
פינגווין דילג עם פטיש קטן ושקית מסמרים. "ארנב, אתה יודע שהחודש חוגגים את חג המולד? מה דעתך לבנות עץ חג המולד?" הוא שאל, מקורו הקטן מתכרבל לחיוך.
ארנב עיקם את אוזניו בהרהור. "אני אוהב את זה! אבל החודש חוגגים גם את חנוכה. בוא נעשה את זה מיוחד במיוחד – עץ וחנוכייה משולבים. נקרא לזה העץ-נוכיה!".
נרגשים, הם התחילו לעבוד. פינגווין חתך בקפידה בולי עץ לצורת עץ גבוה ומשולש, בעוד ארנב צייר עליהם בצבעים חמים ומלאי חיים. בחלק העליון ביותר, הם הוסיפו כוכב עץ בוהק וקדחו בשמונה מחזיקים קטנים עבור נרות לאורך הצדדים.
לאחר שהעץ-נוכיה היה מוכן, הגיע זמן הקישוטים. ארנב תלה סביבוני עץ זעירים וקישוטים מגולפים ביד, בעוד פינגווין הכין זרים מחרוזי חמוציות ופופקורן. המגע הסופי היה מחרוזות של אורות מנצנצים וקופסה גדולה של סופגניות במילוי ג'לי (וגם מקלות סבא מתוקים!).
באותו ערב, כל החברים שלהם התאספו לחגוג. השועלים הדליקו את הנר הראשון על העץ-נוכיה וחלקו סיפורי גבורה וניסים. הסנאים שרו מזמורים עליזים, והינשופים זמזמו בקצב של הטמבורין של ארנב. כולם החליפו מתנות קטנות – צעצועים וחטיפים בעבודת יד – וצחקו עד שכאבו להם הלחיים.
כשהלילה התקרב, הפינגווין והארנב הביטו בעץ-נוכיה הזוהר שלהם, מוקפים בחבריהם. "זה החג הכי טוב עד כה," אמר פינגווין, קולו מלא בשמחה.
"כי זה לא רק קשור למסורת כזו או אחרת", הוסיף ארנב. "זה עניין של לחגוג ביחד, באהבה ובאור".
וכך הפכה חגיגת העץ-נוכיה למסורת חדשה ביער, לסמל נוצץ של שמחה, אחדות וקסם החגים.