עלילותיהם של הפינגווין והארנב – יוצאים לטיול

פינגווין ישב על הקרח, בוהה בים. הוא חשב לעצמו מה יעשה עכשיו בחופש הגדול? יש כל-כך הרבה אפשרויות.
הוא מעולם לא היה בהרפתקה לפני כן, אבל הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות משהו חדש. לפתע הוא שמע קול מוכר.
"היי, פינגווין, מה אתה עושה?" שאל הארנב וקפץ אליו.
"אני חושב לצאת לטיול", ענה פינגווין. "אני מרגיש שאני צריך לחקור את העולם קצת יותר."
"נשמע כמו כיף!" קרא הארנב. "אוכל להצטרף?"
פינגווין התלהב מהרעיון לצאת להרפתקה עם חברו הארנב. הם החליטו לצאת לדרך למחרת בבוקר, בלי שום יעד מסוים בראש.

הם הלכו ביער המכוסה שלג, מפטפטים וצוחקים תוך כדי הליכה. הם עברו דרך עמק של פסלי קרח ועצרו כדי להתפעל מהעיצובים המורכבים. הם עברו על גשר עשוי קרח, שלקח אותם על פני נהר קפוא. הם אפילו טיפסו במעלה הר תלול מכוסה שלג, והתחלפו לעזור זה לזה בדרך.
לבסוף, הם הגיעו לראש ההר, שם מצאו תצפית יפה על העולם שמתחתיו. הפינגווין והארנב התיישבו יחד, מתפעלים מהנוף ונהנים מהשקט השליו.
"זה מדהים" אמר פינגווין והביט אל העולם.
"אני יודע", השיב ארנב. "אני כל כך שמח שהגענו לטיול הזה ביחד."
פינגווין חייך אל ארנב וחש אסיר תודה על הידידות שלו. הם המשיכו במסעם, חקרו מקומות חדשים וראו מראות חדשים. הם ביקרו בטירת קרח, שחו באגם צלול, ואפילו פגשו קבוצה של כלבי ים ידידותיים.
כשהשמש החלה לשקוע, הפינגווין והארנב חזרו הביתה, מותשים אך מאושרים. הם חוו כל כך הרבה בטיול שלהם, והתקרבו עוד יותר כידידים.
"תודה שבאת איתי, ידידי," אמר פינגווין והרגיש מרוצה.
"בכל עת, חבר," השיב ארנב וחייך בחום.
מאותו יום ואילך, פינגווין וארנב עשו מסורת של יציאה לטיול יחד בכל קיץ. הם ציפו לחקור מקומות חדשים וליצור זיכרונות חדשים, אסירי תודה על הקשר המיוחד שחלקו.