ביום קריר אחד באנטארקטיקה, הארנב החליט לחקור את הנופים הקפואים, לדלג בין גבעות השלג ולהתיידד עם פינגווינים בדרך. עם זאת, הארנב דילג קצת יותר מדי ומצא את עצמו מוקף בלבן אינסופי, ללא פרצופים מוכרים באופק.
באותו זמן, בדוכן הגלידה האהוב עליהם, פינגווין הבחין בהיעדרו של הארנב. מודאג, פינגווין הסתובב ושאל פינגווינים אחרים אם הם ראו את הארנב החבר שלו. אף אחד לא ראה, ומבט של דאגה החל להופיע על פניו של פינגווין.
נחוש למצוא את חברו, פינגווין יצא לדרך, בעקבות עקבותיו הקטנטנות של הארנב בשלג. הנוף נראה עצום, ופינגווין הרגיש קצת אבוד. אבל הוא המשיך, מונע מהרצון להחזיר את הארנב הביתה. לאחר שעבר זמן רב, וכאשר הרגיש פינגווין כבר תשוש, החליט לחזור לדוכן הגלידה ולחכות לארנב שם.
בינתיים, הארנב, שהרגיש קצת בודד ואבוד, המשיך לדלג דרך השלג הקפוא. לפתע הופיעה מרחוק דמות ענקית. זה היה דוב קוטב ידידותי!
"שלום לך, ארנב קטן! מה מביא אותך לחלק הקריר הזה של העולם?" שאל דוב הקוטב.
הארנב הסביר איך הוא דילג רחוק מדי וניסה למצוא את דרכו חזרה לפינגווין ולדוכן הגלידה המוכר.
"אל דאגה, ארנב! אני יודע את הדרך. עקוב אחרי!" אמר דוב הקוטב והוביל את הארנב דרך המבוך הקפוא.
במהלך הצעידה, הם שוחחו על הפעילויות המושלגות האהובות עליהם. דוב הקוטב שיתף סיפורים על הנופים העצומים של אנטארקטיקה, והארנב שיתף סיפורים על הרפתקאותיו עם פינגווין.
לבסוף, הם הגיעו למראה המוכר של דוכן הגלידה, שבו חיכה פינגווין בכיליון עיניים. עיניו של פינגווין התרחבו בהקלה כשראה את ארנב ואת חברם החדש, דוב הקוטב, מתקרבים.
"ארנב! חזרת!" קרא פינגווין, ורץ אל עבר חברו.
"לא יכולתי לעשות את זה בלי החבר החדש שלנו כאן," אמר ארנב וחייך אל דוב הקוטב.
כדי לחגוג את חזרתו של ארנב, פינגווין הציע לכולם ליהנות משוקו חם עם מרשמלו. דוב הקוטב, הארנב והפינגווין התאספו סביב סיר מהביל של שוקו, חלקו סיפורים וצחוקים בלב אנטארקטיקה.
וכך, עם שוקו חם, חברה טובה והנוף המושלג העצום שסביבם, השלישייה נהנתה מיום קריר אך מחמם לב יחד, אסירת תודה על הידידות הבלתי צפויה שהפגישה את כולם.