עלילות הפינגווין והארנב: טיול בלי לצאת מהבית

זה התחיל מבוקר רגיל בבית.
הפינגווין והארנב הסתכלו סביבם.
על הקירות היו תלויים רהיטים ומשחקים מעץ, חלקם בצורת חיות.
“יש לי רעיון,” אמר הארנב.
“בוא נעשה כאילו כל החיות בבית שלנו הן חברים לטיול.”
“טיול בלי לצאת החוצה?” שאל הפינגווין.
“כן,” חייך הארנב.
“טיול של דמיון.”
“רגע, טיול לאן?” שאל שוב הפינגווין.
“לא יודע,” חייך הארנב,
“נראה לאן הם יקחו אותנו.”
________________________________________
הפינגווין ניגש ראשון אל הקיר.
שם הייתה תלויה מראה מעץ בדמות פינגווין, בגובה הילדים.
“אם זו מראה,” הוא אמר,
“אז אולי היא שער.”
הם הסתכלו בה לרגע,
ואז צעדו צעד אחד קדימה
והטיול התחיל.
“יצאנו,” אמר הארנב,
וצעד צעד אחד קדימה.
________________________________________
הם מצאו את עצמם ביער קסום.
מולם עמדה שידת ספרים נמוכה בצורת דובי חמוד, עם מדפים בגובה נגיש.
הארנב ליטף את הדובי ואמר:
“אולי הדובי הזה הוא שומר היער.”
הם הניחו על המדף אבן דמיונית, ספר מסע, ורעיון קטן שעוד לא ידע מה הוא רוצה להיות.
“כל מי שעובר כאן צריך להניח משהו על המדף.” אמר הדובי (בערך),
________________________________________
הדרך עלתה למעלה.
במרכז החדר חיכה להם מגדל למידה בדמות פינגווין, יציב ובטוח.
“זה הר,” אמר הפינגווין,
"בוא נטפס עד לפסגה ונעשה תצפית למרחק"
“עולים לאט.” הוסיף הארנב
כאשר הגיע לפסגה למעלה הם השקיפו למרחקים
הם ראו ים. בחדר המשחקים.
________________________________________
על הקיר בחדר המשחקים היו תלויים לוחות פעילות מעץ בצורת לוויתן, דג, תמנון וצב ים.
בכל אחד מהם היו חלקים קטנים שאפשר להזיז, לסובב, לפתוח ולגלות.
“זה לא קיר,” אמר הארנב,
“זו צוללת, מוקפת בחיות ים ודגים.”
הם סובבו גלגל, משכו חבל, פתחו סוגר.
כל תנועה הוסיפה סיפור למסע:
גל גדול, אוצר, יצור ימי ידידותי.
________________________________________
פתאום נשמע קליק.
ואז עוד אחד.
לידם היה תלוי זחל עץ עם גלגלי שיניים צבעוניים.
כל גלגל סובב את הבא אחריו.
“הוא שומר על הזמן,” אמר הפינגווין.
“כל סיבוב – הרפתקה קטנה.”
כשהגלגל האחרון נעצר, הם ידעו:
הגיע הזמן לחזור.
________________________________________
ליד הדלת חיכה להם מתלה בגדים עם פרצופי חיות מעץ.
כל חיה חייכה אחרת.
הם תלו עליו את המעילים, התיקים, ואת היום שעבר.
כל דבר מצא לו חיה שתשמור עליו.
________________________________________
בפינה הגבוהה של החדר חיכה מדף פינתי בצורת פרפר.
“הוא התחיל כזחל,” אמר הפינגווין,
“כמו הרבה דברים.”
הם הסתכלו עליו רגע בשקט.
“וגם אנחנו קצת השתנינו,” אמר הארנב.
הם לא הניחו עליו חפץ,
אלא את מה שהמסע עשה להם.
________________________________________
בסוף היום הם ישבו על הרצפה.
אותו בית.
אותם רהיטים.
“לא יצאנו לשום מקום,” אמר הארנב.
“נכון,” חייך הפינגווין,
“אבל כל הבית טייל איתנו.”

רוצים להכיר את החיות שלנו?