בלוג

אנחנו רוצים לראות אותם מצליחים. מסיימים פאזל. עולים לבד. קולעים. בונים. כהורים, כמעט אינסטינקטיבית, אנחנו רוצים להקל. כשהם מתקשים – אנחנו מדגימים. כשהם מתוסכלים –

זה התחיל מבוקר רגיל בבית. הפינגווין והארנב הסתכלו סביבם. על הקירות היו תלויים רהיטים ומשחקים מעץ, חלקם בצורת חיות. “יש לי רעיון,” אמר הארנב. “בוא

רובנו, כמבוגרים, מסתכלים על משחק דרך משקפיים של תוצאה. האם הילד הצליח. האם הוא שיחק “כמו שצריך”. האם הוא השתמש במשחק לפי ההוראות, לפי התמונה

כשאנחנו נתקלים בצעצוע חדש, הדבר הראשון שאנחנו פוגשים הוא המראה שלו. צבע, צורה, חומר. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, המראה של צעצוע טוב הוא לא

בוקר אחד הפינגווין קם עם תחושה ברורה. היום – הכול יהיה כמו שצריך. לא “בערך”. לא “נסתדר”. כמו שצריך באמת. הוא הוציא את המשחקים, אחד

על מבט רענן, על אמת פנימית, ועל היכולת לראות את העולם מחדש מעצבי מוצר נוטים לחשוב שהמקורות המשמעותיים ביותר ללמידה נמצאים בספרים, בתערוכות, במוזיאונים או

יש רגעים שבהם אנחנו, כהורים, כמעט מרגישים צורך “להצדיק” את המשחק: מה הוא מפתח? מה זה מלמד? מה יצא מזה? אבל אולי בתוך כל הרצון

יש חומרים שמספרים סיפור, ויש חומרים ששומרים אותו. עץ, יותר מכל חומר אחר, יודע לזכור. כל טבעת בתוכו היא עדות – לשנה של גשם, לקיץ

הבוקר התחיל רגיל לגמרי. הפינגווין ערבב צבעים לציור חדש, והארנב ניסה לבנות מגדל קוביות שיגיע כמעט עד השמש. אבל רגע לפני שהצליח, המגדל קרס בקול

לא כל צעצוע או משחק נולד מאותה מחשבה. יש צעצועים שנולדו כדי ללמד, יש כאלה כדי להצחיק, ויש כאלה כדי לעורר דמיון. מאחורי כל צעצוע

כשאנחנו חושבים על המעצבים שעיצבו את המשחקים הכי טובים בעולם, קל לדמיין משרדים נוצצים בחברות ענק, ישיבות בריינסטורמינג מתוחכמות או מכונות ייצור חדשניות. אבל אם

הבוקר ההוא היה שונה מכל הבקרים. הארנב קם עוד לפני שהשמש עלתה לגמרי. הוא סידר לעצמו את האוזניים מול המראה, התלבש בחולצה הלבנה החדשה, ולבש

איך ילדים תמיד זוכרים איפה החבאנו את השוקולד, אבל אף פעם לא זוכרים איפה שמים את הגרביים? איך הם יכולים לשחק שעות באותו משחק, אבל

החופש נגמר. הבית שקט יותר. המדבקות כבר לא דבוקות לשולחן, התחפושות חוזרות לארון, וגם הרצפה – אפשר סוף־סוף לראות אותה. אבל רגע לפני שחוזרים לשגרה

בוקר אחד התעורר הפינגווין, פקח את עיניו הקטנות וחייך חיוך רחב. אבל משהו היה… מוזר. לא היה אור. אפילו לא קרן שמש אחת קטנה שהסתננה

כאשר אנו חושבים על משחקים לילדים, הרבה פעמים עולים לנו בראש משחקים שניתן לשחק בהם עם הידיים – צעצועים ומוצרים שמאפשרים לילדים להפעיל את כישוריהם

בוקר בהיר ושטוף שמש אחד, הפינגווין והארנב יצאו להרפתקה חדשה, נרגשים לחקור את יער האיזון המסתורי. כשהם נכנסו ליער, הם גילו שהאדמה מתחת לרגליהם שונה

אחרי הכיף הצבעוני של פורים, הפינגווין והארנב התרגשו לקראת החגיגה הגדולה הבאה – פסח! הימים התחממו, והפרחים החלו לפרוח. זה היה הזמן המושלם להרפתקה. בוקר

תקופת החגים היא זמן למשפחה, כיף, וכמובן, מתנות. בעוד שהגאדג'טים הטכנולוגיים העדכניים ביותר והצעצועים הנוצצים שולטים לעתים קרובות ברשימות המתנות, יש משהו נצחי ומיוחד בצעצועים

בוקר בהיר אחד, ארנב קפץ לבית המלאכה של פינגווין, שם הוא היה עסוק בבניית כמה צעצועי עץ. "פינגווין, פינגווין!" קרא הארנב, אוזניו זקורות בהתרגשות. "הרגע

בבואכם לבחור את הצעצועים הטובים ביותר עבור ילדיכם, משחקי עץ וצעצועי עץ הם אופציה נצחית המשלבת עמידות, קסם וערך חינוכי. הם לא רק מספקים שעות

בעולם מלא בטכנולוגיה מהירה, יש משהו קסום ביכולת להתאחד כצוות כדי לשחק וללמוד. עבודת צוות היא מיומנות בסיסית המועילה לילדים לאורך חייהם, והיא יכולה להתחיל

זה היה בוקר שטוף שמש במישורי הקרח הקפואים, ופינגווין דילג סביב המטבח הנעים שלהם. היום היה יום מיוחד – זה היה יום ההולדת של שועל!

בעולם דיגיטלי שבו כל רגע נתפס בטלפונים שלנו, קל לשכוח את השמחה שבהחזקת תמונה פיזית בידיים. החלקה בין מאות תמונות דיגיטליות חסרה את החום והאינטימיות

אחר צהריים שטוף שמש אחד באנטארקטיקה, פינגווין וארנב חקרו את החוף, צפו בגלים מתנפצים על הצוקים הקפואים. האוקיינוס היה רגוע, והמים נצצו תחת אור השמש

סקרנותם של ילדים מתעוררת לעתים קרובות מהעולם הסובב אותם, במיוחד מדברים שנראים שונים או בלתי צפויים. דרך אחת מצוינת ללכוד את תשומת הלב שלהם ולגרות

זה היה ערב קריר של דצמבר, והפינגווין והארנב התרוצצו בסדנה הנעימה שלהם. הזוהר הרך של הנרות הבהב לצד ניצוץ אורות הפיות שהתנוססו בחדר. החגים היו

אצלנו ב"פינגווין והארנב", אנו בוחרים בקפידה כל חומר שנכנס לריהוט, צעצועים ומשחקי התפתחות של ילדינו. אחד החומרים האהובים עלינו, לביד ליבנה (באנגלית – BIRCH בירץ'),

פאזלים שובים מוחות במשך מאות שנים, ומספקים בידור ואתגר אינטלקטואלי בין תרבויות. הפאזל הידוע הראשון נוצר בשנות ה-60 של המאה ה-18 על ידי הקרטוגרף הבריטי

בבוקר מושלג אחד בלב אנטארקטיקה, הפינגווין והארנב הסתובבו ליד קצה הצוקים העצומים והקפואים, וחיפשו משהו מרגש לעשות. ארנב קפץ בשמחה, מותיר טביעות כפות קטנות בשלג,